תליון ירושלים שלי

….. להקיש במתכת,

להכות בה,

לעצב את פניה,

לעקם וליישר,

לפתל ולסובב,

להתיך ולחבר,

להלחים ולרקע,

לאט, לאט, לאט,

עד שיעלה האור.

ומתוך פיסת המתכת יבקיע נוגה חיווריין את דרכו.

ויהיה לעדי, תליון, צמיד, עגיל או טבעת,

ויאיר את פני האדם העונד אותו,

ישמח את ליבו,

ויצהיל את פניו,

ומתוך מעמקי נפשו,

יבקיעו להם אורותיו,

וייגלו על פניו רסיסים, רסיסים של נהרה,

וכל הפוגש בו יחייך,