תליון אני ישנה וליבי ער

איך שיר נולד?

או, במקרה שלנו, איך תכשיט נולד?

אז ככה, אני אוהב להסתובב בחנויות ספרים יד 2, ולקנות ספרים השייכים למעגלי האומנות שבהן אני עוסק באותו זמן (ספרי אומנות, ארכאולוגיה, ארכיטקטורה, ועוד מכל הבא ליד) בבית אני מתבונן, ומתבונן ומתבונן, ולפעמים הפלא הזה הנקרא יצירה, מתחולל לו בשבריר שניה.

כך התרחש עם ספר סקיצות שקניתי לפני שנה.

אתם יודעים מה, אני אפילו מנסה עכשיו להיזכר בשמו, ולא ממש מצליח.

כי הוא היה רק הטריגר.

כי פתאום ראיתי רישום עדין של פני אישה.

והמשפט שעלה לי בראש – "אני ישנה וליבי ער".

וידעתי שאני רוצה תכשיט.

מי יכול לחולל את הפלא הזה של דמות ישנה עם לב ער?

איך מציירים דבר כזה?

אני לא יודע איך, אבל קיוויתי, שאצל לאונארדו דה-וינצ'י אני אמצא את התשובה.

חיפשתי וחיפשתי וחיפשתי, עד שמצאתי את הרישום הזה.

וידעתי – אני ישנה וליבי ער.

ועכשיו – השאלה הגדולה – האם אני, הקטן, אצליח בתשע משיחות מכחול (תספרו) להחיות ברישום, את הפלא של דה-וינצ'י.

אם הצלחתי, אתם יודעים שזה לא אני. הכל ממנו יתברך.

אני מנסה להיות צינור במקרה הטוב.

וכך נולד לו "אני ישנה וליבי ער"

מאוד התרגשתי

התכשיט מאוד מיוחד בעיניי.

הוא פצפון (2*1.5 סמ)

והוא מקסים

ואם את ישנה וליבך ער…

אז הוא ממש ממש בשבילך.

תכשיט חדש וזעיר, ומקסים.

למי שכבר ערה, למי שמתעוררת, למי שרוצה להתעורר, בכיסופים, בתפילה ובגעגוע בימים אלו, שבהם אני לדודי ודודי לי.

אוהב את כולכם,

בעז